תיאור הבושם
Égoïste Platinum מאת Chanel
השם מטעה: בושם אגואיסט פלטינום כמעט לא קשור לאגואיסט המקורי מ-1990, התבליני והמתקתק. כשז'אק פולז' יצר אותו ב-1993 הוא הלך לכיוון ההפוך — לבנדר, רוזמרין ואזוב אלון, בנוסחה ארומטית קלאסית שמריחה כמו מספרה של פעם, במובן הכי טוב של המילה. זה בושם לגבר אגואיסט פלטינום שמתאים יותר לחליפה מאשר לג'ינס.
הפתיחה ירוקה ועשבונית: לבנדר צלול, רוזמרין חד ופטיגריין — העלים והענפים של עץ התפוז המר — שנותנים מרירות הדרית נקייה, עם נרולי שמאיר את הכול. בעשר הדקות הראשונות הוא כמעט קולוני, רענן בצורה יבשה ולא מתוקה בכלל. שניים-שלושה ריסוסים מספיקים לגמרי — יותר מזה, והלבנדר עלול להשתלט על החדר כולו בשעה הראשונה.
האמצע הוא הלב הירוק של הבושם: גרניום עם ניחוח של עלים, מרווה מרירה, גלבנום ירוק וחריף ויסמין שקט ברקע. כאן נוצרת התחושה ה"מבוגרת" שלו — לא פרחונית, אלא כמו גינה של צמחי תבלין אחרי השקיה.
הבסיס יבש ואצילי: אזוב אלון ווטיבר נותנים אדמתיות עמוקה, ארז ועץ סנדל מוסיפים גוף, וענבר עדין מחמם את הסיום. אחרי כמה שעות נשאר על העור ריח של סבון גילוח איכותי ועץ — נקי, בוגר ומאוד שאנל.
מי שגדל על הבשמים המתוקים של העשור האחרון עלול להרגיש שהוא מריח "כמו אבא" — וזו ביקורת שחוזרת על עצמה, לא בכדי. הסגנון שייך בבירור לשנות התשעים, והפתיחה העשבונית יכולה להרגיש חמורה מדי למי שלא רגיל אליה. היתרון: הוא לא יישמע כמו אף בושם אחר שנמצא היום בחדר. בקבוק 100 מ"ל עולה בישראל כ-530 עד 550 ₪ — עדיין נוח יחסית לבושם של שאנל, אבל הוא מופיע היום אצל מעט חנויות בלבד, כך שכדאי לבדוק זמינות לפני שמתאהבים.
למי הוא מתאים? לגבר שאוהב גילוח עם מברשת, חולצה מכופתרת ובשמים שלא מנסים להיות מתוקים. הוא עובד מצוין במשרד, בפגישה או ביום סתווי, ופחות בערב קיצי לוהט. בעונות המעבר, עם ז'קט קל על הכתפיים, הוא נמצא בשיא שלו. מי שאוהב את הכיוון אבל מחפש משהו מודרני יותר יכול לבדוק את Bleu de Chanel — אבל למי שמעריך קלאסיקה אמיתית, פלטינום הוא אחת העסקאות הטובות בקטלוג של הבית.
קראו את חוות הדעת המלאה שלנו על Chanel Égoïste Platinum ›
