No.5

תיאור הבושם

No.5 מאת Chanel

הסיפור ידוע, אבל שווה לספר אותו שוב: ב-1920 הגיש המבשם ארנסט בו לגבריאל שאנל סדרה של דגימות ממוספרות, והיא בחרה בחמישית. כך נולד בושם שאנל 5, שהושק ב-1921 והפך לבושם המזוהה ביותר בהיסטוריה. גרסת ה-Eau de Parfum שנמכרת היום נוצרה ב-1986 בידי ז'אק פולז', כפרשנות עגולה וחמה מעט יותר לנוסחה המקורית — והיא הגרסה שרוב מי שמחפשת בושם לאשה שאנל נמבר 5 מכירה.

הפתיחה היא הרגע שבו אנשים מתאהבים או נבהלים. אלדהידים — מולקולות סינתטיות שמריחות כמו שעווה, סבון ואוויר קר — מתפוצצים יחד עם נרולי, ברגמוט וילנג-ילנג. אין כאן פרח מזוהה אחד; יש תחושה של ברק, כמעט של שמפניה שנפתחה הרגע.

האמצע פותח את הצרור הפרחוני שבגללו No.5 נשמע "עשיר": יסמין, ורד, אירוס אבקתי ומרגנית העמקים, שזורים כל כך הדוק שקשה להפריד ביניהם. זה פרחוני מופשט, לא זר פרחים — וזה בדיוק מה שהבדיל אותו מכל בושם שבא לפניו.

הבסיס חם ואבקתי: עץ סנדל קרמי, וניל, ענבר, ווטיבר ומסק לבן, שנצמדים לעור ומשאירים ריח של עור נקי ומפודר. אחרי כמה שעות הבושם הופך לשקט ואינטימי הרבה יותר מהפתיחה הרועשת שלו. זה גם השלב שבו הוא הכי מחמיא — מי שנבהלה מהפתיחה כדאי שתחכה חצי שעה לפני שהיא מחליטה.

וצריך להגיד את זה ביושר: אצל לא מעט נשים צעירות, No.5 מעורר אסוציאציה של "בושם של סבתא". האלדהידים והאבקתיות מרגישים רשמיים מאוד ביחס לבשמים הפירותיים של היום, ובחום של קיץ ישראלי הם עלולים להרגיש כבדים. זה בושם שכדאי לנסות על העור לפני קנייה, ולא לקנות רק בזכות השם. בקבוק 100 מ"ל נמכר בישראל בטווח של כ-645 עד 800 ₪, ויש גם בקבוקים קטנים יותר של 35 ו-50 מ"ל.

למי הוא מתאים? לאישה שאוהבת אלגנטיות קלאסית ולא חוששת להריח "מבוגר" במובן הטוב של המילה — לערב בתיאטרון, לחתונה בחורף או לארוחה חגיגית. בכל רשימה של בשמי יוקרה לנשים הוא מופיע ראשון, ובצדק. בכל רשימה של בשמי יוקרה לנשים הוא מופיע ראשון, ובצדק. מי שאוהבת את הבית אבל מחפשת משהו קליל ועכשווי יותר תמצא את עצמה יותר ב-Chance או בקוקו מדמואזל. אבל את המקור, אין מה לעשות, אי אפשר להחליף.