תיאור הבושם
La Nuit de l'Homme Le Parfum מאת איב סאן לורן
כשמדברים על La Nuit de l'Homme, רוב האנשים חושבים מיד על ה-EDT המקורי משנת 2009 או על ה-EDP הכהה מ-2019 — וכמעט תמיד שוכחים שבין השתיים, ב-2010, השיקה איב סאן לורן גרסה שלישית ושקטה בהרבה יותר: בושם לה נווי דה להום לה פרפום. אותה שלישיית מבשמים שיצרה את המקור — אן פליפו, פייר וורניי ודומיניק רופיון — חזרה לעבודה, אבל הפעם לא כדי להעצים את מה שכבר הכרנו, אלא כדי לעדן אותו.
מרסס ראשון כבר מבהיר שזו לא סתם גרסה "מרוכזת" יותר של אותו דבר. פלפל ואניס תופסים כאן את מקומה של ההל שמזוהה מיד ב-EDT, ומעניקים פתיחה יבשה וחדה יותר, כמעט תבלינית-קרה, לפני שהברגמוט נכנס ומרכך את הקצוות. מי שמצפה לאותה חמימות מתקתקה של הגרסה המקורית עלול להתפתע — זו הצהרה שונה במקצת, פחות מזמינה ומעט יותר מסתורית.
הלב הוא המקום שבו לה פרפום קונה את הזהות העצמאית שלו בתוך המשפחה. נוטות פירותיות עדינות נפגשות עם לבנדר ולבדנום צרפתי — שילוב שלא מופיע לא בגרסת ה-EDT ולא ב-EDP המאוחרת יותר. התוצאה מרגישה כמעט כמו פוגר-אורינטלי קלאסי שהוברח לתוך שפה עכשווית: יש בו מתיקות מרוסנת שמאזנת את הפתיחה החדה, בלי להפוך את הבושם למתקתק מדי.
ההתייבשות חוזרת לשפה המוכרת יותר של הקו: וניל, פצ'ולי וווטיבר בונים בסיס חם וקרוב לעור. זה לא בסיס שמכריז על עצמו לאורך ערב שלם — ברוב המקרים הוא מתכנס לניחוח אינטימי אחרי כשש עד שמונה שעות, קצת פחות ממה שהשם "לה פרפום" עשוי לרמז. בטווח הזמן הזה הוא מדויק: חמים, ורוד, עם ווטיבר עדין שנותן לו נגיעה גברית בלי לכבד את המתיקות.
לה נווי דה להום לה פרפום בושם לגבר שממוקם בול בתפר שבין שני האייקונים של הסדרה: פחות תוקפני מה-EDT הקלאסי, ופחות עורי וכהה מה-EDP. מבחינה עיצובית, הבקבוק שומר על השפה הכחולה-קובלט המזוהה של הקו, עם הבדלים עדינים במכסה שמייחדים אותו על המדף. מי שכבר מכיר את שתי הגרסאות האחרות ומחפש בדיוק את נקודת האמצע הזו ימצא אותה כאן; מי שרק מתחיל להכיר את הקו, כדאי לו להתחיל דווקא באחת הגרסאות האחרות ולהגיע ללה פרפום כתחנה שנייה.
קראו את הביקורת המלאה שלנו על La Nuit de l'Homme Le Parfum ›
