זיכרון, מקום ורגע, בבקבוק לבן ונקי.
בית ניש סקנדינבי שבונה כל ריח סביב זיכרון או מסע, ומשאיר את הבקבוק כמעט ריק מקישוטים. כאן הסיפור של ביירדו ושלושת הבשמים שלה שסקרנו באתר.
בן גורהם לא הגיע לבישום מהמסלול הרגיל. הוא נולד בשוודיה לאב קנדי ולאם ממוצא הודי, שיחק כדורסל בצעירותו ולמד אמנות בסטוקהולם. בלי שום הכשרה כמבשם, הוא החליט ב-2006 לפתוח בית בישום משלו, ובמקום ללמוד את המקצוע בעצמו פנה למבשמים מקצועיים ותיאר להם זיכרונות, מקומות ותמונות שהוא רוצה להפוך לריח. השם Byredo הוא קיצור של "By Redolence", מילה אנגלית ישנה לריח נעים.
הבקבוק סיפר את הסיפור עוד לפני הריח: בקבוק זכוכית מרובע ופשוט, תווית לבנה עם אותיות שחורות ופקק שחור מעוגל, בלי זהב ובלי כתר. בשוק שבו כל בית ניש ניסה להיראות עתיק ומלכותי, ביירדו נראה כמו חנות עיצוב סקנדינבית. ב-2008 יצא Gypsy Water של ז'רום אפינט, עם ערער, מחטי אורן, קטורת ווניל, בהשראת חיי הנוודים ביערות. הוא הפך לרב המכר הראשון של הבית ולאחד הבשמים המזוהים עם גל הניש של אותו עשור.
ב-2014 הגיע Mojave Ghost, בהשראת פרח מדברי שפורח במדבר מוהאבי בקליפורניה, עם אמברט, סאפודילה, מגנוליה ועץ סנדל. הוא רך ונקי יותר מ-Gypsy Water, ורבים בוחרים בו כבושם ראשון מהבית. ב-2022 רכשה קבוצת Puig את השליטה בביירדו, וב-2026 יצא Future Memories של קוונטין ביש, בושם אלדהידים, אירוס ווניל שמנסה לתאר את הריח של זיכרון שעוד לא קרה.
הבעיה המוכרת של ביירדו היא העמידות. רבים מהבשמים שלה עדינים מאוד, נשארים קרוב לעור ונעלמים אחרי כמה שעות, וזה מתסכל במחיר של בית ניש. יש גם מי שמרגיש שחלק מהמוניטין נשען יותר על העיצוב ועל השיווק מאשר על הנוזל. ועדיין, מעט בתים מצליחים לייצר ריחות כל כך נקיים, אישיים ונוחים ללבישה, לגבר ולאשה כאחד. כאן ריכזנו את שלושת בשמי ביירדו שסקרנו באתר.