תיאור הבושם
פרחוני-ירוק שהפך לסטנדרט: Pleasures
ב-1995, אחרי עשור של בשמים כבדים וכריות כתפיים, אסתי לאודר השיקה משהו שנשמע כמו נשימה עמוקה. Estée Lauder Pleasures, שיצרו אנני בוזנטיאן ואלברטו מוריאס, היה מהבשמים שהגדירו את ז'אנר הפרחוני השקוף של שנות התשעים, ובושם לאשה אסתי לאודר פלז'רס נשאר מאז אחד הבשמים הנמכרים של הבית.
בושם פלז'רס בנוי על רעיון של אוויר בין הפרחים. במקום זר צפוף כמו של Beautiful, האחות הגדולה מ-1985, כל פרח מקבל כאן מרווח, והתוצאה מרגישה כמו כביסה לבנה שמתייבשת ליד ערוגה פורחת. בזמנו זה היה כמעט מהפכני: בושם של בית יוקרה שלא ניסה להרשים, אלא פשוט להיות נעים. ההצלחה שלו פתחה את הדלת לגל שלם של פרחוניים קלילים שהגיעו אחריו, מבתים אחרים ומאסתי לאודר עצמה, ורבים מהם עדיין נמדדים מולו.
הפתיחה ירוקה וצלולה: תווים ירוקים, לילי לבנה ועלי סיגלית. עלי הסיגלית נותנים נגיעה רטובה, כמעט של מלפפון, שמרגישה כמו גבעול שנחתך הרגע.
האמצע מביא אדמונית, ורד ויסמין, עם פלפל ורוד שמוסיף עקצוץ קל ועם קארו קארונדה, פרח ממערב אפריקה שנותן לזר מתיקות ירקרקה. הפרחים כאן רכים וורודים, לא לבנים וכבדים, ולכן הבושם נשאר קליל גם כשמרססים בנדיבות.
הבסיס הוא סנדלווד ופצ'ולי עדינים מאוד, שמספיקים כדי לתת לבושם גב אבל לא כדי לשנות את האופי הנקי שלו. אחרי כמה שעות נשאר על העור הד פרחוני-עצי שקט, קרוב לריח של עור נקי אחרי מקלחת חמה.
זה בושם לאביב, לקיץ ולימי עבודה, מהסוג שאפשר לרסס בבוקר בלי לחשוב על מי יושב לידך. החיסרון הוא בדיוק אותה עדינות: העמידות מתונה, ויש מי שמוצאות אותו קרוב מדי לריח של סבון או של מרכך כביסה. מי שמחפשת בושם יוקרתי לאישה שישאיר רושם כבר בכניסה לחדר תעדיף את Pleasures Intense העמוק יותר, או בית אחר לגמרי.
בקבוק 100 מ"ל נמכר בישראל בכ-185–325 ₪, תלוי בחנות, ויש גם בקבוקים של 30 ו-50 מ"ל. כדאי להשוות לפני קנייה, כי הפערים בין המוכרים גדולים במיוחד, גם על אותו גודל בדיוק.
קראו את חוות הדעת המלאה שלנו על אסתי לאודר Pleasures ›
