Laylati

תיאור הבושם

Laylati מאת סוספירו

יש בשמים שמציגים את עצמם בפסקול, ויש כאלה שנכנסים לחדר כמו עשן של מקטרת שכבר כבתה. בושם לילתי של סוספירו, שיצא ב-2011 ולפעמים נמכר גם בשם "אפגאנו פורו", שייך לסוג השני: עצי, יבש, ועם טבק שלא מנסה להיות מתוק.

מאחורי Sospiro Laylati עומד הבית האיטלקי שהקים סרג'ו מומו, האיש שבנה גם את Xerjoff, והקשר בין השניים גלוי: ב-2019 הושק Laylati גם תחת שם המותג Xerjoff, כך שעל המדפים אפשר לפגוש שני בקבוקים עם אותו שם. הגרסה שבעמוד הזה היא המקורית מ-2011, בבקבוק הסגול של סוספירו. השם עצמו בא מערבית ופירושו "הלילה שלי", וזה מתאים: זה בושם של שעות מאוחרות, של חדר עם תאורה נמוכה ושיחה שנמשכת אחרי שכולם כבר הלכו.

הפתיחה קצרה ומאופקת: תווים ירוקים ועשבוניים שנראים כמו עלה שנמעך בין האצבעות, ללא הבהוב של הדרים לפני. תוך כמה דקות הם כבר מתחילים להיטמע בעץ.

האמצע הוא הלב האמיתי שלו: ארז וירג'יניה, יבש וחד כמו עיפרון מחודד, ופצ'ולי אדמתי שמוסיף עומק. הבסיס מתקרר לטבק חם עם מאסק ווניל עדינים, ולא לקינוח: הווניל כאן רק מרכך את הקצוות. לאורך כל הדרך הוא נשאר ליניארי למדי, כלומר מה שמריחים אחרי חצי שעה הוא בערך מה שיישאר גם בערב, וזה יתרון למי שאוהב עקביות וחיסרון למי שמחפש בושם שמשתנה ומפתיע במהלך היום.

בושם לגבר לילתי הוא בחירה טובה למי שמחפש עץ-טבק בלי הרעש של הענבר המתוק, וגם בושם לאשה לילתי יעבוד יפה על מי שאוהבת ניחוח יבש, מעט מסתורי ובלי פרחים. הוא שייך לסתיו ולחורף, לערבים קרירים ולחולצה עם קפוצ'ון. בחום של יולי הוא פשוט כבד. יש גם צד ביקורתי: לובשים מספרים שבקבוקים חדשים יותר חלשים בהקרנה ובעמידות מהגרסה הישנה שהם הכירו, והיבשות של הארז לא מתאימה למי שמצפה לריח "מפנק".

בקבוק של 100 מ"ל נמכר בישראל החל מכ-550 ₪, ובחלק מהחנויות המחיר מטפס עד כמעט 900 ₪, אז שווה להשוות לפני שקונים. העמידות מדווחת בדרך כלל בין שמונה לעשר שעות, והוא נשאר על בד הרבה יותר מזה. מומלץ לבקש דגימה לפני רכישה, כי הבושם הזה מוצא חן ברגע או לא בכלל.