הדבר הראשון שקורה כשמרססים את The Most Wanted Parfum הוא ג'ינג'ר אדום שקופץ ישר לפנים, בלי שום הקדמה לימונית. הדבר השני, אחרי רבע שעה, הוא שהעץ המעושן נכנס ומשנה את כל הכיוון.

זה בושם שלא מנסה לרצות את כולם, ולכן כדאי לפרק אותו לשכבות ולבדוק אם הוא עובד גם מחוץ לבקבוק.

מה הדיבור על הריח?

חוות דעת על תווי הניחוח

שלוש שכבות, ומתיקות אחת שמלווה את כולן:

• פתיחה ג'ינג'ר אדום — חם, חריף ובוטה יותר מהג'ינג'ר המלוטש של הגרסאות האחרות בקו. אין כאן רענן לפני המתוק, התבלין נכנס ישר לעניין.
• אמצע אקורד עצים בוערים — עשן יבש ולא מתוק, כמו קרשים בקמין. זה הרגע שבו הבושם הכי מעניין, והוא מה שמעניק לקרמל שאחריו עמוד שדרה.
• בסיס וניל בורבון ואקורד טופי — סמיך, כהה וכמעט שרוף בקצוות. כאן מתחבאת המתיקות שמחלקת את הקהל, והיא גם מה שנשאר על הבגדים למחרת.

ביצועים בשטח

כמה זמן הוא מחזיק?

כאן הקהילה כמעט תמימת דעים: העמידות מהגבוהות בקו, ומדווחים על שמונה עד עשר שעות על העור ועוד יום שלם על בגדים.

הביצועים הם לא הבעיה, המתיקות היא. אותה הטלה שמרשימה בלילה חורפי הופכת לסמיכה מדי כשהאוויר חם, ומספיקות שתי ריסוסים בקטנה במקום ארבעה. מי שרגיש לווניל ינסה קודם על חולצה ולא ישר על העור.

מתי הכי מתאים לשים אותו?

הסיטואציות הנכונות

הקרמל והעץ המעושן מתחברים לאוויר קר:

עונה

סתיו וחורף בלבד, לדעתנו. בקיץ הישראלי הוא כבד ודביק, ועדיף להשאיר אותו בבקבוק עד הערבים הראשונים של נובמבר.

אירוע

דייט, בר, ארוחת ערב, יציאה עם חברים בלילה. הוא פחות מתאים למשרד סגור או לישיבות, שם הוא ממלא את החדר מהר מדי.

הווייב

חם, בטוח ומתוק בלי להתנצל. הריח של גבר שאוהב את העוגיה שבצלחת ולא מתכוון לשתף.

בשורה התחתונה

שווה את הכסף?

אם אתה אוהב מתוק וחם ורוצה בושם חורף עם נוכחות, כן. אם אתה רגיש לווניל או מחפש משהו לכל יום, כנראה שלא.

אם אתה מחפש בושם לגבר חזק לערבים קרים, אזארו דה מוסט וונטד פרפיום הוא בחירה מוצלחת. אם אתה רוצה גרסה פחות סמיכה, כדאי לנסות קודם את הגרסה הרגילה של הקו או את האינטנס, ולהחליט אחרי דוגמית.