ארבעה שבועות, ארבעה מזגי אוויר: יום ראשון גשום, שבוע של שרב מאוחר בספטמבר, ערב חברים בפאב וסופ"ש ארוך בצפון. רציתי לדעת אם בושם פירותי יכול לעבור את כל אלה בלי להתפרק.

השאלה שליוותה אותי הייתה פשוטה: האם בושם הר הוא הצד המתוק והנעים של הפירות האדומים, או שהוא בסוף עוד ריח סוכרייה שנעלם לפני ארוחת הצהריים.

מה יושב על העור

מקערת פירות לפודרה, ומשם למוסק

הפירמידה של הר קצרה על הנייר אבל עמוסה בפירות. כך היא התנהגה על העור שלי:

• פתיחה תות, פטל, פטל שחור ודובדבן חמוץ, עם קצה של מנדרינה ולימון. ההתחלה חזקה וחמצמצה, ובחמש הדקות הראשונות היא נשמעת כמו קוקטייל פירות שנסחט הרגע.
• אמצע סיגלית ויסמין. הסיגלית מכניסה פודרה עדינה, והיסמין מרים אותה קצת. כאן נמצא גם הגוון הפלסטיקי שחלק מהנשים מזכירות, אצלי הוא נשמע כמו צעצוע חדש שנפתח ליד חלון.
• בסיס מוסק, וניל, קשמרן, אזוב עץ, פאצ'ולי וענבר. הבסיס נקי וחם ולא מתוק מדי, ועדיין מריח כמו עור אחרי מקלחת עם קרם גוף וניל.

ביצועים בשטח

כמה זמן הוא נשאר?

התוצאה שלי הייתה סבירה: כשש שעות של נוכחות ברורה, ואחריהן מוסק וניל שקט. בפורומים מדווחים על ארבע עד שבע שעות, ולא ראיתי אף אחת שמגיעה ליום שלם.

שלושה ריססים על העור ואחד על צעיף או צווארון מספיקים, כי הבד מחזיק את הוניל עוד שעות. בחום של קיץ ישראלי הפירות הפכו מתוקים מדי כבר אחרי שעתיים, ולכן שמרתי אותו לסתיו ולאביב.

למי ומתי

הימים שהוא נכתב בשבילם

הר מתאים ליום עבודה, לבראנץ' עם חברות, לדייט ראשון ולערב קר בעיר. פחות מתאים לאירוע רשמי, שדורש שובל כבד ורצינות.

עונה

סתיו הוא העונה שבה הוא נשמע הכי נכון, ואחריו אביב וחורף קר. בקיץ, במיוחד בשעות היום, המתיקות נהיית כבדה.

אירוע

משרד, דייט, קפה עם חברות. כמתנה הוא בטוח, כי לרוב הנשים יש נטייה טבעית לפירות אדומים.

הווייב

משדר שמחה בריטית מאופקת — צעיר, עסיסי ומעט שובב, אבל עם ספייס של אלגנטיות שלא נותנת לו להתפרע.

מה פחות עובד

שלוש נקודות שראוי לדעת מראש

אני מחבבת אותו, אבל שלוש הערות חוזרות אצל מי שיצאה פחות מרוצה, ואני מסכימה איתן:

עמידות מוגבלת

שש שעות הן התקרה ברוב הדיווחים. מי שרוצה בושם ליום שלם תצטרך לרסס שוב או לשאת בקבוקון קטן בתיק, ובבושם ממותג במחיר מלא זה קצת מרגיז.

גוון פלסטיקי באמצע

בשעה הראשונה חלק מהנשים מריחות גוון פלסטיקי מסוים מעל הפירות. אצלי הוא נחלש עם הזמן, אבל מי שרגישה לריחות סינתטיים כדאי שתנסה קודם דוגמית.

מתוק מדי לחלק

מי שמעדיפה ריח יבש, ירוק או עצי תמצא כאן יותר מדי סוכר. וגם מי שכבר מחזיקה את מון פריז או לה וי אסט בל לא תקבל הרבה חדש.

בשורה התחתונה

אז לקנות או לוותר?

לקנות — אם את מחפשת בושם פירותי-פרחוני ליום יום, ולא מפריע לך לרסס שוב אחר הצהריים.

אם את רוצה ריח מתוק ובהיר שמשפר מצב רוח, בושם הר עושה את העבודה, והמחיר שלו סביר לגמרי. אם חשובה לך עמידות ארוכה או ריח בוגר ועמוק, כדאי להמשיך לחפש.