שבועיים רצופים עם Boss The Scent for Her גילו לנו דבר מוזר: הבושם הזה מתנהג כמו אורח טוב. הוא לא מתפרץ, לא מתיישב בלי לשאול ולא נשאר עד אחרי חצות — וזה בדיוק מה ששמרו לו, לטוב ולרע.

בושם לאשה בקצב שקט כזה נשמע כמו חיסרון בעידן של ענני גורמה, אבל כדאי לבדוק את הפרטים לפני שמחליטים.

מה הדיבור על הריח?

חוות דעת על תווי הניחוח

שלוש תחנות בלבד, והמעבר ביניהן חלק עד כדי כך שקל לפספס מתי עברנו מאחת לאחרת:

• פתיחה אפרסק ופרזיה — אפרסק עסיסי שיושב בין פרי טרי לריח של משמש מיובש, עם פרזיה שמוסיפה זוהר פרחוני קל ומסירה כל חשש מבישום ממותק.
• אמצע אוסמנטוס — הנקודה הכי יפה של הבושם. הפרח הזה נושא בתוכו ניחוח משמשי-עורי, ובמקום להתחרות באפרסק הוא מעמיק אותו ומקרב אותו לעור.
• בסיס קקאו קלוי — לא שוקולד חלב ולא קרם, אלא אבקה יבשה ומרירה קלות שמשאירה מאחור חמימות עדינה. מי שמריחה את זה בעיקר מקרוב, אחרי שעה-שעתיים.

ביצועים בשטח

כמה זמן הוא מחזיק?

בדירוגי הקהילה העמידות מתפצלת: יש מי שמדווחות על שש שעות של חמימות רכה, ויש מי שמתלוננות שהוא נעלם אחרי שעתיים-שלוש ושצריך לרסס מחדש.

זו נקודת התורפה שחשוב להכיר לפני קנייה: אחרי השעה השלישית הבושם כבר שייך רק למי שעומדת צמוד אלייך, ובבגדים הוא מחזיק יותר מאשר על העור. מצד שני, מי שעובדת בשטח פתוח עם עמיתים צמודים תעריך דווקא את זה שהוא לא שולח לאף אחד תזכורת ריחנית מעבר לשולחן.

מתי הכי מתאים לשים אותו?

הסיטואציות הנכונות

הצד הרך והחמים של הבושם מכתיב את הרגעים שבהם הוא נראה הכי טוב:

עונה

סתיו ואביב הם הבית הטבעי שלו. בחום הכבד של הקיץ הישראלי הפירות מתנפחים מהר מדי, ובחורף עמוק הוא פשוט דק מדי כדי להילחם בקור.

אירוע

משרד, ארוחת צהריים, דייט ראשון בבית קפה. אל ערב רקודים או חתונה הייתי לוקחת משהו עם יותר מסה — הוא יאבד אותך באמצע הריקוד.

הווייב

אלגנטיות חברותית, חמימות בלי דרמה. האישה שנכנסת לישיבה בלי להתאמץ ויוצאת ממנה עם ההסכמה שרצתה.

בשורה התחתונה

שווה את הכסף?

תלוי מה את מחפשת: כבושם מעצבים נגיש הוא סביר, אבל לא יותר.

אם את רוצה בושם לאשה רך, אפרסקי וקל ללבישה לכל יום, בוס דה סנט פור הר הוא בחירה סבירה וקלה. אם הקקאו הוא מה שמשך אותך, או שאת מצפה לשביל ריח, תקני קודם דוגמית של אחת הגרסאות האינטנסיביות — כי כאן העצימות היא החלק הכי חלש.