קודם כל, מה זה בכלל Les Ateliers Gaultier?

זו הקולקציה הראשונה של הבית שמכוונת לזירת הניש: שישה בשמים במחיר גבוה בהרבה מהקווים הרגילים, שנמכרים בהתחלה בפריז ובדיוטי פרי בלבד. פרנץ' עוד הוא האחד שמסתכן הכי הרבה.

הקולקציה

שישה בשמים, שישה כיוונים

כמעט כל בושם בקולקציה קיבל מבשם אחר, והשמות לבדם כבר מספרים את הכיוון:

• French Oud ג'ורדי פרננדס — תפוז מריר, עוד וציפריול.
• Cuir 1976 קוונטין ביש — בושם עור.
• Musc Terrible קוונטין ביש — בושם מאסק.
• Ambre Tatouage מארי סלמאן — בושם ענבר.
• Rose Palace פלוריאן גאלו — בושם ורד.
• Santal Paname קורלי שפיכר ופבריס פלגרין — בושם אלגום.

על העור

עשר דקות של אור, ואז עשן

ההתפתחות קצרה וחדה:

• פתיחה תפוז מריר, יותר קליפה ממיץ. ירקרק, חד ומאוד צרפתי.
• אחרי רבע שעה העוד נכנס, עורי ומעושן. התפוז נבלע, ומכאן הבושם יבש וכהה.
• ייבוש ציפריול אדמתי ושרפי שנשאר קרוב לעור עד הערב.

מול המתחרים

עוד צרפתי בזירה עמוסה

מי שמחפש בושם עוד בטווח המחירים הזה יריח כנראה גם את Tom Ford Oud Wood. ההבדל ברור: Oud Wood חלק, קרמי ומלוטש, עם הל ועצים רכים שמעגלים את העוד. פרנץ' עוד יבש, מעושן וגס יותר, ולכן קרוב יותר לעוד הגולמי שאוהבי הז'אנר מחפשים. מי שרוצה בושם עוד שכולם יאהבו יבחר ב-Oud Wood; מי שרוצה אופי יבחר בפרנץ' עוד.

פסק הדין

רציני, אבל לא לכולם

שווה להריח, לא לקנות בעיוורון.

French Oud הוא הבושם הנועז ביותר שגוטייה הוציאו מזה שנים, והוא עשוי טוב. החולשה שלו היא שהרעיון המרכזי, הניגוד בין תפוז לעוד, נגמר מהר מדי, והשאר הוא עוד יבש ואיכותי אבל לא מהפכני. לאוהבי עוד מנוסים זו הרחבה מעניינת לאוסף; לכל השאר כדאי להתחיל דווקא מהאחים הנגישים יותר בקולקציה.