הדקה הראשונה של Hacivat היא אננס קר ועסיסי, עם אשכולית שנותנת עקיצה מרירה. זה ריח ששמח להתעורר איתו.

אחרי חצי שעה הפרי מתחיל לרדת והעצים עולים. הארז יבש, הפצ'ולי נקי ולא טחוב, והיסמין כמעט לא מורגש כפרח, הוא רק מחליק את המעבר.

משעה שלוש ואילך האזוב שולט: ירוק, יבש ומעט אדמתי, עם רמז אחרון של אננס שנשאר מאחורה. זה השלב שבו החלטתי שאני אוהב אותו, אבל גם הבנתי למה הוא לא לכולם.

מה יש בבקבוק?

איך מריח בושם האג'יוואט

פרי למעלה, יער למטה:

• פתיחה אננס, אשכולית וברגמוט — עסיסי, חמצמץ ומעט מר. השלב הכי מחמיא, ונמשך בערך שעה.
• אמצע ארז, פצ'ולי ויסמין — עצי ונקי, עם רכות פרחונית עדינה מאוד. כאן הוא נהיה רציני.
• בסיס אזוב אלונים ותווים עציים — ירוק, יבש ואדמתי. החלק שמחלק את הדעות, וגם זה שמחזיק עד הערב.

מי שמתלבט צריך לנסות אותו על העור ליום שלם ולא רק לריח הראשון. הפתיחה מוכרת את הבקבוק, אבל הבסיס הוא מה שתלבשו רוב היום.

ביצועים בשטח

כמה זמן הוא מחזיק?

כאן האקסטרה מצדיק את עצמו:

בשעתיים הראשונות הוא מורגש היטב גם ממרחק של מטר, ואחר כך הוא נרגע להילה קבועה. על העור שלי הוא החזיק כעשר שעות, ועל החולצה עוד היה ריח של אזוב למחרת.

המשמעות: שניים או שלושה ריסוסים מספיקים לכל היום. במשרד סגור או במכונית, ריסוס אחד פחות לא יזיק.

מתי הכי מתאים לשים אותו?

מתי הוא עובד הכי טוב

בושם יום מובהק, עם הרבה גמישות:

עונה

אביב, קיץ ותחילת הסתיו. בקיץ הישראלי הפרי עובד נהדר, ובחורף הקר הוא עדיין לבישה, אבל מאבד חלק מהזוהר של הפתיחה.

אירוע

משרד, פגישות, אירועי יום, חתונות בגן ודייט ראשון בבית קפה. פחות לערב אינטימי מאוד, שם הוא יכול להרגיש קצת רשמי מדי.

הווייב

משדר ביטחון, סדר ורעננות — מישהו שמגיע בזמן ויודע בדיוק מה הוא רוצה.

מול המתחרים

איך הוא עומד מול האננס של קריד והחברים

מול Aventus

של קריד מתחיל באותו אננס, אבל ממשיך לליבנה מעושנת, מאסק ועור, והתוצאה חמה ועשירה יותר. האג'יוואט ירוק, יבש ועקבי יותר, מחזיק לא פחות, ועולה פחות ממחצית. מי שרוצה את היוקרה והעשן ילך על קריד, ומי שרוצה את הרעננות והעמידות ילך על נישאן.

מול Green Irish Tweed

גם בושם ירוק עם אופי של יער, אבל שם הכול מבוסס על עשב, סיגלית ואמברגריס, בלי פרי בכלל. אם אתם אוהבים את הבסיס של האג'יוואט, כדאי להריח גם אותו.

מול Erba Pura

של קסרג'וף הוא בושם פרי מתוק, עגול ומתקתק, עם מאסק ווניל. האג'יוואט חד, יבש ומבוגר יותר, והם כמעט הפוכים אחרי השעה הראשונה.

בשורה התחתונה

שווה את הכסף?

כן, אם אתם אוהבים פתיחה פירותית ובסיס ירוק-עצי.

האג'יוואט הוא אחד מבשמי הנישה הכי משתלמים שיש: עמידות מצוינת, ריח מחמיא ומחיר סביר ביחס לתחרות. אם אתם לא אוהבים אזוב וריחות אדמתיים, תנסו דוגמית ליום שלם לפני שאתם קונים, כי הפתיחה לבד לא מספרת את כל הסיפור.