הרושם הראשון מ-Unique Blue הוא שמח: לימון ויוזו, ואז אננס ופסיפלורה שמרגישים כמו פירות קרים מצידנית על החוף.

אבל מה שנשאר בזיכרון הוא דווקא מה שבא אחר כך. אחרי חצי שעה הפירות מפנים מקום לתחושה מלוחה וקרירה, עם אקליפטוס ומנטה שנותנים משב של רוח ים — ולרגע זה מרגיש פחות כמו בושם ויותר כמו עור של מישהו שבדיוק יצא מהמים.

זה מה שמבדיל אותו מבשמי ה"כחול" הרגילים. רוב בשמי הים המסחריים נשענים על אקורד מימי-סינתטי שמזכיר אבקת כביסה. כאן המלח והאקליפטוס מרגישים טבעיים יותר, קצת פראיים, והבסיס של ענבר וארז מחמם אותם במקום להפוך אותם לסבון.

מה הדיבור על הריח?

איך מריח בושם יוניק בלו

שלושה פרקים שונים מאוד זה מזה, וזה חלק מהכיף:

• פתיחה לימון, יוזו, פסיפלורה ואננס — הדרי, טרופי ועסיסי. האננס נותן מתיקות שמשה, אבל היא לא נהיית סוכרית. נמשך כחצי שעה.
• לב מלח, ג'ינג'ר, אקליפטוס ומנטה — הפרק הכי מקורי. קריר, מלוח ועוקצני קלות מהג'ינג'ר; האקליפטוס נותן תחושת רוח פתוחה.
• בסיס ענבר, ארז, מאסק, תווים ימיים ואזוב — חמים ונקי, עם עומק ירקרק מהאזוב. זה החלק שנשאר על החולצה עד הערב.

מי שרגיש לאקליפטוס צריך לדעת שבשעה השנייה יש רגע שבו הוא מתקרב לתחושה "רפואית" קלה, כמו משחה קרירה. אצל רוב האנשים זה עובר מהר ונבלע בענבר, אבל על כרטיס נייר בחנות זה בולט יותר, אז עדיף לבדוק על העור.

ביצועים בשטח

כמה זמן הוא מחזיק?

מי שמכיר את סופרז יופתע — זה אחד הבשמים המאופקים שלהם:

בשעתיים הראשונות הוא מורגש יפה במרחק של זרוע, ואחרי ארבע-חמש שעות הוא יורד לעור. הבית מדבר על עד שמונה שעות, ועל חולצת כותנה זה בהחלט נכון — על העור עצמו, בחום של אוגוסט, קיבלתי קרוב לשש.

החדשות הטובות הן שבקיץ הישראלי זה בדיוק מה שצריך. בושם ים שמקרין בכוח בלחות של תל אביב הוא סיוט לכל מי שיושב לידכם, ויוניק בלו נשאר נעים גם בשיא החום. ריסוס חוזר אחד אחרי הצהריים מחזיר את הפתיחה הטרופית לכמה דקות — והוא אחד הבודדים שהייתי שמחה לחדש באמצע היום.

מתי הכי מתאים לשים אותו?

הסיטואציות הנכונות

זה בושם יום מובהק, והוא מצטיין בחום:

עונה

קיץ ואביב, ובישראל גם ספטמבר-אוקטובר החמים. בחורף הוא מרגיש קצת מחוץ להקשר, כמו לבוא לחתונה בכפכפים.

אירוע

חוף, חופשה, משרד ממוזג, ברנץ' של שבת, טיול. בערב הוא עובד על מרפסת או בבר ליד הים, פחות בארוחה חגיגית.

הווייב

משדר קלילות, רעננות וחופש — מישהו שנראה כאילו הרגע חזר מחופשה, גם אם בסך הכול יצא מהמשרד.

מול המתחרים

איך הוא עומד מול בשמי הים

מול Wood Sage & Sea Salt

הקרוב ביותר ברוח. גם של ג'ו מלון יש מלח ים ועור אחרי שחייה, אבל הוא יבש, מינרלי ומרווה. יוניק בלו פירותי, קריר ושמח יותר, ובדרך כלל גם מחזיק קצת יותר.

מול Acqua di Giò Profondo

Profondo כחול, אקוואטי ומודרני יותר, עם תחושה גברית מובהקת. יוניק בלו יוניסקסי יותר ופחות "ספורט". מי שרוצה את הים בגרסה טרופית ילך על סופרז; מי שרוצה ים עמוק ונקי ילך על ארמני.

מול Light Blue pour Homme

כאן ההשוואה פחות מחמיאה ליוניק בלו. Light Blue pour Homme מציע הדרים וים בחצי מהמחיר לכל מ"ל, ומוכר לכל אחד. יוניק בלו מעניין ומקורי יותר בזכות המלח והאקליפטוס, אבל מי שרק רוצה "ריח קיץ נקי" לא חייב לשלם עליו מחיר נישה.

בשורה התחתונה

שווה את הכסף?

כן, למי שמחפש בושם קיץ עם אופי.

אם נמאס לכם מבשמי הים הסבוניים ואתם רוצים משהו מלוח, טרופי וקצת פראי יותר, יוניק בלו הוא מבשמי הקיץ המעניינים שיצאו לאחרונה. אם אתם מחפשים הקרנה אדירה בסגנון הקלאסי של סופרז, או שהמחיר לכל מ"ל חשוב לכם, יש חלופות זולות ורועשות יותר. בקבוק של 50 מ"ל מספיק לקיץ שלם או שניים, וזה שיקול לא רע.